<h1>ראבי"ה סימן תקי"ז</h1>
<h2>דף קו:</h2>
פסק רבינו שמואל מי שנטל ידיו קודם קידוש אין צריך לחזור וליטול ידיו אחר הקידוש, ולא [אפליגו] רבנן בין מקדש אריפתא למקדש אחמרא, מדלא קמהדר ליה לרב יצחק בר שמואל מידי. ומיהו לכתחלה מוזגין ואחר כך נוטלין לידים, כבית הילל במסכת ברכות [נ"א ע"ב]. ומדרב שמעינן דמקדש על הפת. ואומר ויכולו, ומברך המוציא, ואינו אוכל וגם לא פורס עד שיקדש אחרי כן. ודוקא קידוש אבל הבדלה הוקבע[ה] על היין. ואם אין לו יין במקום שרגילין [לשתות] יין אין מבדילין כלל, ודי לו בהבדלה דתפלה, כסדר רב עמרם. ורבינו מורי אבי היה נוטל לכתחלה קודם קידוש. דגרסינן בפרק כיצד מברכין [מ"ג ע"א] כיצד סדר הסבה אורחין נכנסין וכו' [עלו והסבו וכו'] עד חוזר ונוטל שתי ידיו (עלו והסבו) ובא להם יין אף על פי שכל אחד ואחד ברך לעצמו אחד מברך לכולם, והך ברייתא עיקר, דהא מותבינן מינה לרב ולרבי יוחנן ומתרצינן לה אליבייהו, ואפילו הכי קאמר דלאחר שנטל שתי ידיו אחד מברך לכולם על היין ואחר כך אוכלין, ומשמע אפילו לכתחלה, מדקאמר כיצד סדר הסבה. ולא מצית למימר דהאי ברכת היין (ד)היינו בתוך המזון, דקיימא לן כבן זומא [שם] דאין בית הבליעה פנוי ולא יצאו המסובין בברכ[ת] אח[ד] מה[ן].
